דמויות

אהרן דוד גורדון-הוגה דעות ופועל ציוני. (1856–1922)

פרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית, חוקר מרכזי של מחשבת ישראל ומשבר הזהות היהודית-ישראלית, חתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל (תשס"א) וממקימי ומראשי תנועת מימד.

שחקן תיאטרון, משורר ופזמונאי ישראלי. (1904–1980)

פילוסוף יהודי, תיאולוג ומנהיג רוחני יהודי-אמריקאי פולני, מגדולי הוגי הדעות היהודים של המאה ה-20. (1907–1972)

מנהיג ציוני רוויזיוניסטי, משורר ומייסד לח"י (לוחמי חירות ישראל), שהתנגד למנדט הבריטי בארץ ישראל. (1907–1942)

רעיית נשיא המדינה החמישי, פסיכולוגית ופעילה חברתית. (1936–1993)

אשר צבי גינצברג היה הוגה דעות ציוני ועורך עיתון. יסד את הציונות הרוחנית. (1856–1927)

סופר, פילוסוף ועיתונאי יהודי אמריקאי יליד רומניה, ניצול שואה, זכה בפרס נובל לשלום על פועלו למען זכויות אדם (1928–2016).

מנהיג ציוני בולט, מחותמי מגילת העצמאות ושר האוצר הראשון של מדינת ישראל, אשר הניח את התשתית הכלכלית למדינה הצעירה וניהל את תקציבי קליטת העלייה ההמונית (1891–1952).

משפטן ישראלי, שופט בית המשפט העליון לשעבר ומשנה לנשיא בית המשפט העליון.

פסיכולוג חברתי, פסיכואנליטיקאי והוגה דעות הומניסטי גרמני-יהודי-אמריקאי (1900–1980).

פוליטיקאי ישראלי, המכהן כיו"ר מפלגת כחול לבן. בעברו שימש כרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, שר הביטחון, וראש ממשלת ישראל החלופי

עיתונאי, מחזאי, משפטן ומדינאי יהודי-אוסטרי, חוזה מדינת ישראל ומייסד הציונות המדינית. (1860–1904)

מנהיג מרכזי של תנועת הפועלים הציונית ומייסד עיתון "דבר" (1887–1944).

עיתונאי, שדרן רדיו, מגיש טלוויזיה, מורה דרך, מספר סיפורים ופובליציסט ישראלי.

ראש הממשלה הרביעית של ישראל והאישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה עד כה. היא נחשבת לאחת הדמויות המרכזיות בתולדות המדינה, כיהנה כשרת החוץ ושרת העבודה. (1898-1978)

סופרת ועורכת עברייה, מחלוצות הסיפורת העברית המודרנית, שהרבתה לתאר את חיי העיירה היהודית במזרח אירופה. (1887–1956)

משורר, מתרגם, צייר ובמאי קולנוע ישראלי, מחלוצי השירה העברית המודרנית והאוונגרדית, שנודע בלשונו המקורית והחדשנית ובכינויו העצמי "אדמילה" (איש-מילה). (1934–1995)