כל הטקסטים

מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם פְּרָחִים בָּאָבִיב הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה כְּמוֹ חָצֵר אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִ...

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לא בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, לא בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְה...

כְּשֶׁאֲנִי נֶאֱבֶקֶת כָּל הַלַּיְלָה בָּאִישׁ הַהוּא אֵיפֹה הָיִיתָ אַתָּה אֵיפֹה הָיִיתִי אֲנִי לְבַדִּי הָיִיתִי נֶאֱבֶקֶת כָּל הַלַּיְלָה בָּאִישׁ הַהוּא הוּא אוֹחֲזֵנִי בִּכְת...

אני רוצה לשיר שיר הלל לכל מה שנשאר פה איתנו ולא עוזב ולא נודד כציפורי הבודד ולא בורח צפונה ולא דרומה. ולא שר "לבי במזרח ואנכי בקצה מערב". אני רוצה לשיר לעצים שאינם משליכים את עליהם...

אֵיךְ לְהָשִׁיט עַל פְּנֵי הַיְאוֹר הָאָדִישׁ הַזֶּה אֶת תֵּבַת הַגֹּמֶא הַקְּטַנָּה שֶׁל הַדְּאָגָה שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁל הָאֵין אוֹנִים לַעֲזֹר לוֹ? אֵיךְ לְשַׁלֵּחַ אוֹתָהּ מִמֶּנ...

פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושמשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים את האיש הזה עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצא...

כל הקיץ שמה רצפה בת איה פילגש אני בלאש ההר פורשת שק על הצור, נשר עיט ודיה נקרו עיניה בקיץ. שמש צורבת פניה קלה. לילות שמל ועבץ התחישה מוזות בלילות. ורצפה פילגש אני פורשת שק על הצור....

וְרִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב, כָּתוּב. וְרִבְקָה אָמְרָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ, כָּתוּב. וּמָה עֵשָׂו? לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּעָקָה הַהִיא הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה עַד מֵא...

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים חוּטִים מְתוּחִים בֵּינֵיהֶם בֵּין הַשָּׁמַיִם שֶ...

עַל הַר זֶה יָדַעְתִּי פַּחַד גָּדוֹל לָמוּת וְגַם עַל מַה שֶּׁבָּאתִי אֲנִי לַהֲרֹג אֵצֶל אֲחֵרִים וְכָךְ הָיִיתִי בָּא וְשָׁב עַל עַצְמִי, כְּיַעֲקֹב שֶׁעֵשָׂו הוֹלֵךְ וּבָא לִקְ...

לפני שנים בסוף שירת דבורה, שמעתי את דומיית רכב סיסרא אשר בושש לבוא, מביט באמו של סיסרא הנשקפת בחלון, אשה שפס כסף בשערה. שלל צבעים רקמה, צבע רקמתים לצורי שלל, ראו הנערות. אותה שעה ש...

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ. אוֹי, אוֹי, אוֹי, אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי! כּוֹסוֹ – חַיָּיו, לִשְׁתּוֹת חַיָּב, כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי....

כְּשֶׁיַּעֲקֹב פָּגַע בְּאַבְנֵי הַמָּקוֹם כָּל הָאֲבָנִים נֶעֶלְבוּ קָשֶׁה. אִישׁ זָר וְלֹא מִכָּאן, בָּא וּכְבָר פּוֹגֵעַ. כָּךְ לֹא מְדַבְּרִים אֶל הָעֵצִים, לֹא כָּל שֶׁכֵּן אֶ...

להבין משמעו לרדת לסוף דבר. אבל מה לעשות, אם סוף הדבר נמצא למעלה? אז להבין - משמעו לטפס במעלות הדברים, דרך שבעה רקיעים ולמעלה מהם, ושם הדבר נמצא, ממתין בעטיפה זוהרת, לא נגוע. מה לעש...

"כאשר יש בי הרגשה של שפע, של טעם החיים – אני כותב או מצייר, לעולם אינני מכריח את עצמי. אני, כביכול, רוצה לגמול טובה לזולת, או לפצות את נחום הילד ובני-דורו. מה פירוש? כשהייתי ילד, ה...

לא הלכתי תמיד בדרך המלך, אבל כמה מלכות פוגשים בשבילים. וכל הקולות שאספתי בדרך הולכים כאן איתי מימיני ושמאלי.

גם הים נסוג גם הים נסוג ויש לו אולי רגשי אשמה כמו לי פתאום והכל חוף ויש צדפים לאסוף וחיות וצריך לחזור מהנסיגה ולאסוף

הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ הֵם הַחַיִּים שֶׁחָיִיתָ הַבֵּט אָחוֹרָה בַּהֲבָנָה מְצָא אֶת נְקֻדַּת הַבְּרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה בְּרָא אֶת עַצְמְךָ זֶה הָעוֹלָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הַיָּחִי...

אדם יוצא מבית והבית אינו יוצא מן האדם. הוא נשאר על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו ודלתותיו הנסגרות בזהירות. או כי הבית מתרחב והולך ונעשה לדרכים שבהם ילך זה שיצא מן הבית.

צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְהִפָּרֵד מִן הַזִּיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמִצִּבְעֵי הָאָרֶץ, לַעֲמֹד לְבַד מוּל אִלְּמוּת הַמָּוֶת, לְהִפָּרֵד מִן הַסַּקְרָנוּת, לְהִפָּרֵד מִן הַמִּלִּים – מִכ...