כל הטקסטים

חיילים אלמונים הננו בלי מדים, וסביבנו אימה וצלמוות. כולנו גויסנו לכל החיים, משורה משחרר רק המות. בימים אדומים של פרעות ודמים, בלילות השחורים של יאוש. בערים, בכפרים את דיגלנו נרים,...

למדני אלוהי ברך והתפלל על סוד עלה קמל על נוגה פרי בשל על החירות הזאת לנשום לחוש לראות לדעת לייחל להיכשל למד את שפתותי ברכה ושיר הלל בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל בהתחדש זמ...

תקווה. יש אופי מיוחד למלה הזאת. היא שם עצם, אבל כאילו יש בתוכה פועל שמניע אותה אל העתיד. תמיד אל העתיד. תמיד עם אנרגיה של "לקראת". "תקווה", חשבתי שוב ושוב, ניסיתי להעיר אותה בתוכי,...

כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד. לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ.

לא על נקלה חצו יוצאי מצרים את המדבר הפיסי החוצץ בין "בית העבדים" לבין "הארץ הטובה". אך יותר מכך קשתה עליהם חציית המדבר הנפשי המפריד בין מנטליות של עבדות לבין מצב חירות. השנים הרבות...