רבי אלעזר בן שמוע והניצול מן הים

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ רָאָה סְפִינָה שֶׁנִּטְרְפָה בַּיָּם, וְטָבַע כָּל מָה שֶׁהָיָה בָּהּ. רָאָה אָדָם אֶחָד מִנּוֹסְעֵי הַסְּפִינָה נֶאֱחָז בְּקֶרֶשׁ, וְנִפְלָט לַיַּבָּשָׁה, עֶרוֹם וַחֲסַר כּוֹל. הִתְחַבֵּא הַנִּיצוֹל בִּשְׂפַת הַיָּם. הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל עוֹלִים לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם. אָמַר לָהֶם הַנִּיצוֹל: "מִבְּנֵי עֵשָׂו אֲחִיכֶם אֲנִי. תְּנוּ לִי בֶּגֶד כָּלְשֶׁהוּ לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרוּמַי". אָמְרוּ לוֹ: "הַלְוַאי שֶׁזֶּה יִהְיֶה גּוֹרָלָם שֶׁל כָּל בְּנֵי עַמְּךָ!" תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה אִישׁ זָקֵן וּמְכוּבָּד, וּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת חָשׁוּב בְּעֵינֶיךָ — עֲשֵׂה מִצְוָה וְתֵּן לִי בֶּגֶד לְכַסּוֹת אֶת גּוּפִי." הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ לָבוּשׁ שֶׁבַע חֲלִיפוֹת בְּגָדִים, פָּשַׁט חֲלִיפָה אַחַת, וּנְתָנָהּ לָאִישׁ הֶעָרֹם. הוֹלִיךְ רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת הָאִישׁ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. נָתַן לוֹ מָאתַיִם דִּינָרִים, וְהִסִּיעַ אוֹתוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פַּרְסָה, וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד מְרֻבֶּה עַד שֶׁהֶחֱזִירוֹ לְבֵיתוֹ.

ציר הזמן ההיסטורי

70 – 600 לספירה