מחשבת ישראלתרבות יהודית-ישראליתכיתות ח׳–י״ב⏱ 1 דקות קריאה
השבת – יום השלום בין האדם לטבע
אריך פרום
מתוך: "השפה שנשכחה: מבוא להבנת חלומות, אגדות ומיתוסים" · 1951
פסיכולוג חברתי, פסיכואנליטיקאי והוגה דעות הומניסטי גרמני-יהודי-אמריקאי (1900–1980).
מקור התמונה: ויקיפדיה · רישיון: CC BY-SA 4.0
העבודה, גם אם יוצרת היא, וגם אם הורסת, הריהי התערבות מצד האדם בעולם הפיסי. המנוחה היא מצב של איזון בין האדם לטבע – אסור לו לאדם לנגוע בטבע, לשנותו בכל דרך שהיא, לא לבנות ולא להרוס דבר. השינוי הקטן ביותר שיעשה האדם בתהליך הטבעי, כמוהו כפגיעה באיזון. השבת היא יום השלום בין האדם לטבע. עבודה מכל סוג שהוא היא סתירתו של אותו איזון עדין בין האדם לטבע. השבת מסמלת את האחדות המושלמת בין האדם לטבע ובין האדם לחברו. על ידי הימנעות מעבודה – דהיינו הימנעות מתהליך של שינוי הטבע והחברה – משחרר עצמו האדם מכבלי הטבע והזמן, אם כי רק ליום אחד בשבוע. היחס בין האדם והטבע והאדם לזולתו הוא יחס של הרמוניה, של שלום ואי התערבות.
מקור: מתוך: "השפה שנשכחה: מבוא להבנת חלומות, אגדות ומיתוסים" (1951) · זכויות היוצרים שייכות לבעלי הזכויות המקוריים · מוצג לצורכי לימוד בלבד בהתאם לשימוש הוגן
ציר הזמן ההיסטורי
תקופת המקרא
תקופת בית שני
תקופת חז"ל
תקופת הפרשנים
תקופת הקבלה
חסידות ומוסר
תחייה וציונות
התקופה הישראלית
1948 – היום

