דלג לתוכן הראשי
המקראה
← דפי מקורות

חוק הגיוס המקראי

שאלת חובת הגיוס למלחמה אל מול שיקולי הפרט, השבט והחברה לאורך הדורות.

ת
ת
ש
דוד בן גוריון
4 מקורות · נוצר על ידי רחל
1
חוק הגיוס המקראי
תורה · דברים כ', ה'-ח' (אתר: מאגר ספרות קודש)

חמשת חומשי משה, כתב הקדוש המרכזי של היהדות.

וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ. וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר-נָטַע כֶּרֶם, וְלֹא חִלְּלוֹ--יֵלֵךְ, וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יְחַלְּלֶנּוּ. וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר-אֵרַשׂ אִשָּׁה, וְלֹא לְקָחָהּ--יֵלֵךְ, וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ: פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יִקָּחֶנָּה. וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים, לְדַבֵּר אֶל-הָעָם, וְאָמְרוּ מִי-הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ; וְלֹא יִמַּס אֶת-לְבַב אֶחָיו, כִּלְבָבוֹ.
💬 שאלה לדיון(תופיע בייצוא)
חוק הגיוס המקראי מציג סיבות שונות לפטור משירות צבאי. אילו ערכים חברתיים ואישיים באים לידי ביטוי בהבחנה בין הפטורים השונים, וכיצד הם משקפים את המתח בין אחריות קולקטיבית למימוש אישי?
2
האחיכם יבואו
תורה · במדבר, פרק ל"ב, פסוק ו

חמשת חומשי משה, כתב הקדוש המרכזי של היהדות.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן: הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה.
💬 שאלה לדיון(תופיע בייצוא)
באילו מצבים אנו מצפים שכל חברי קבוצה או קהילה ייטלו חלק שווה במאמץ או בנטל, ומהן ההשלכות כאשר הציפייה הזו אינה מתממשת?
3
ביקורת דבורה על אי התייצבות השבטים
שופטים · שופטים, פרק ה' פסוקים ט"ו-כ"ג

הספר השני ביחידת הנביאים בתנ"ך

לָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם  לִשְׁמֹ֖עַ שְׁרִק֣וֹת עֲדָרִ֑ים  לִפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדוֹלִ֖ים חִקְרֵי־לֵֽב׃   גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן  וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת  אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים  וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן׃   זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ  לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה׃   בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ  אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן  בְּתַעְנַ֖ךְ עַל־מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ  בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ׃   כמִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ  הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִֽיסְרָֽא׃   כאנַ֤חַל קִישׁוֹן֙ גְּרָפָ֔ם  נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישׁ֑וֹן  תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז׃   אָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס  מִֽדַּהֲר֖וֹת דַּהֲר֥וֹת אַבִּירָֽיו׃   א֣וֹרוּ מֵר֗וֹז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה אֹ֥רוּ אָר֖וֹר יֹשְׁבֶ֑יהָ  כִּ֤י לֹֽא־בָ֙אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהֹוָ֔ה  לְעֶזְרַ֥ת יְהֹוָ֖ה בַּגִּבּוֹרִֽים׃
💬 שאלה לדיון(תופיע בייצוא)
הטקסט מתאר שבטים שונים שהיו להם סיבות (מיקומם הגיאוגרפי, אורח חייהם) לא להצטרף לקרב, ועם זאת חלקם מגונים בחריפות, ואף מוטלת קללה על תושבי מרוז. מה מלמד אותנו המתח הזה בין נסיבות אישיות או שבטיות לבין הציפייה לאחריות קולקטיבית בזמן משבר, וכיצד הוא רלוונטי לדילמות חברתיות בימינו?
4
רוח צה"ל וכוחו
דוד בן גוריון · העם וצבאו, דברי ראש הממשלה ושר-הבטחון לקציני צה"ל בכנס שנערך בהיכל-התרבות בתל-אביב בכ"ה אדר א' תשי"ט (5.3.1959).

מנהיג ציוני וראש ממשלת ישראל הראשון, מאבות מדינת ישראל. (1886–1973)

הצבא בנוי על חובה, ולא רק על התנדבות בלבד; על משטר היררכי, ועל משמעת ברזל שאינם פוגמים באחוות-הנשק ובחברות אמתית, על אימון מקצועי, על ציוד משוכלל לחילות יבשה, אויר וים. ברור לכל אחד שצה"ל חייב לעלות בכשרו וברוחו על צבאות ערב, כי אנו מעטים והם מרובים, והפער בינינו וביניהם הוא גדול לא רק בכוח אדם אלא גם בכמות הציוד, ואולי גם באיכות הציוד. ואסור לצבאנו לנפול מהצבא המעוּלה בעולם – ברמת האימונים והכוננות הנפשית. אולם לא מספיק אפילו שצה"ל יוכל להידמות באימונו ובכשרו לצבא האנגלי, הצרפתי, הרוסי או האמריקני – מן ההכרח שהוא יעלה עליהם ברוחו החלוצית, במתיחותו ובהכרת שליחותו ההיסטורית, אם כי בטיב הציוד לא יוכל אולי אף פעם להשתוות אליהם.
💬 שאלה לדיון(תופיע בייצוא)
מדוע לדעת דוד בן גוריון הגיוס לצה"ל הוא חובה? כיצד זה בא לידי ביטוי במקורות המקראיים שהובאו בדף?