גלות — מה זה להיות יהודי בפזורה?

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַיִם בָּבֶלָה: בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְהוָה, כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם.

"אם אמנם אבי ההיסטוריה היה הרודוטוס, הרי אבות המשמעות שבהיסטוריה היו היהודים. רק בישראל ולא בשום עם מלבדו נתפס הציווי לזכור כמצווה דתית לעם כולו"

״בין אם אנו מחזיקים במוסרה של הברית הישנה, בין אם אנו בהשקפת עולמנו תלמידים נאמנים לאפיקור - אנחנו איננו חדלים להרגיש את עצמנו בתור יהודים״.

סתיו יהודי בארץ אבותי שולח בי רמזי אלול. כבר משתגעות בי קצת הציפורים הקטנטנות שורקות העצב של יום הכיפורים. אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים. ופנים יהודיות מן הגולה באפרפר נוגה ירחפו לפני כסא אדון עולם. ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה בעומק עיניהן.