יעקב ועשו- בין אחים: יריבות, גורל ופיוס

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ... וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ.

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ. אוֹי, אוֹי, אוֹי, אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי! כּוֹסוֹ – חַיָּיו, לִשְׁתּוֹת חַיָּב, כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי. יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה, נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה. הוֹ, מַה-טּוֹב חֵלֶק יַעֲקֹב! אֶל צוּר חַיָּיו לְהוֹדוֹת חַיָּב, כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב. עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה – אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ. אוֹי, אוֹי, אוֹי, אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי! זְרוֹעוֹ – חַיָּיו, לְהַכּוֹת חַיָּב, כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי. יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ, אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ. הוֹ, מַה-טּוֹב חֵלֶק יַעֲקֹב! בָּנָיו – חַיָּיו, לְגַדְּלָם חַיָּב, כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

וְרִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב, כָּתוּב. וְרִבְקָה אָמְרָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ, כָּתוּב. וּמָה עֵשָׂו? לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּעָקָה הַהִיא הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה עַד מֵאֹד עוֹלָה מִכָּל קַצְוֵי הַשָּׂדֶה שֶׁשָּׂם הוּא רָץ בְּעִקְבֵי הַצְּבָאִים כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ. טַל הַשָּׁמַיִם יוֹרֵד עַל רֹאשׁוֹ רְסִיסֵי לַיְלָה, וְלִבּוֹ מָלֵא מַשְׂטֵמָה וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג. אַחַר-כָּךְ יֹאהַב נָשִׁים לְאַט-לְאַט דְּבַר מָה יַּגְלִיד בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ, יִרְפָּא. מִקֵּץ הַרְבֵּה שָׁנִים וְאַהֲבָה רַבָּה אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ יוֹצֵא לִקְרַאת אָחִיו. יֵשׁ לִי רָב, אָחִי, הוּא אוֹמֵר וּבוֹכֶה וְכָל הָעוֹלָם בּוֹכֶה אִתּוֹ.

עַל הַר זֶה יָדַעְתִּי פַּחַד גָּדוֹל לָמוּת וְגַם עַל מַה שֶּׁבָּאתִי אֲנִי לַהֲרֹג אֵצֶל אֲחֵרִים וְכָךְ הָיִיתִי בָּא וְשָׁב עַל עַצְמִי, כְּיַעֲקֹב שֶׁעֵשָׂו הוֹלֵךְ וּבָא לִקְרָאתוֹ בְּמַחֲנֶה וְהוּא יָרֵא לְהֵהָרֵג וְחָרֵד לְהָמִית אֲחֵרִים. אַחַר כָּךְ מֵהָהָר הָלַכְתִּי לִחְיוֹת אֶת חַיַּי וּבְכָל הֲלִיכָה שֶׁלִּי בָּאתִי לִרְאוֹת גַּן גָּדוֹל לְבַד בּוֹ שָׁהִיתִי וְזֶה עוֹלָמִי, כְּמוֹ פִּסַּת קַרְקַע קְטַנָּה תַּחַת חֲלוֹם יַעֲקֹב שֶׁנִּסְתַּבְּרָה לִהְיוֹת אֶרֶץ שְׁלֵמָה. וְחוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי לְחַיַּי – מִכָּל מַרְאֶה הַמִּתְקָרֵב כָּל הָעֵת וּמְבַקֵּשׁ לְכַסּוֹת עַל עֵינַי.