ספרותתנ"ךכיתות ט׳–י״ב⏱ 1 דקות קריאה
וכל הקיץ שמה רצפה בת איה
שפרה שיפמן שמואלביץ
משי לחשת לי, בהוצאת כנרת זמורה דביר · 2007
משוררת, סופרת, חוקרת ומתרגמת ישראלית, שזכתה להערכה רבה (בין היתר ככלת פרס ברנר ופרס טשרניחובסקי) בזכות תרגומיה החלוציים של השירה האכדית והשומרית העתיקה ובשל שירתה המקורית השזורה במיתוסים ובלשון המקרא. (1931–2012)
כל הקיץ שמה רצפה בת
איה פילגש אני בלאש ההר פורשת שק
על הצור, נשר עיט ודיה נקרו עיניה בקיץ. שמש
צורבת פניה קלה. לילות שמל ועבץ התחישה
מוזות בלילות. ורצפה פילגש אני פורשת
שק על הצור. כבר נפו ריח הדגן. רק נבק
לבן העצים באור צהרים, עיני רצפה כמעט
סומות. כל הקיץ מתחלת קציר שעורים פורשת
שק על הצור, עד ירחת ארובות השמים, עד קרעי
שלמתה נקרעו אל גזעי שיטה, ורדי
יחד כמו תמיד לא שקט את הקיץ. אני,
אני, שאול אני, מוקע על חומת בית
שאן פרחי יחד גם אחרי מות. בן לו היה לי אדם
מתחילים או ישכחי תחתך
פורשת שק על הצור.
מקור: משי לחשת לי, בהוצאת כנרת זמורה דביר (2007) · זכויות היוצרים שייכות לבעלי הזכויות המקוריים · מוצג לצורכי לימוד בלבד בהתאם לשימוש הוגן
ציר הזמן ההיסטורי
תקופת המקרא
תקופת בית שני
תקופת חז"ל
תקופת הפרשנים
תקופת הקבלה
חסידות ומוסר
תחייה וציונות
התקופה הישראלית
1948 – היום