היסטוריהאזרחותתרבות יהודית-ישראליתכיתות ט׳–י״ב⏱ 1 דקות קריאה
ירושלים – לב לבה של מדינת ישראל
דוד בן גוריון
נאום הכרזה על ירושלים כבירת ישראל, י"ד בכסלו תש"י · 1950
מנהיג ציוני וראש ממשלת ישראל הראשון, מאבות מדינת ישראל. (1886–1973)
מקור התמונה: ויקיפדיה · רישיון: CC BY-SA 4.0
בהכרזתנו על מדינת ישראל המחודשת, מיום 14 למאי 1948, הצהרנו והתחייבנו קבל ההיסטוריה והעולם ש"מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".
יחד עם זאת אנו רואים חובה להצהיר, שירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל – כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ירושלים היא לב לבה של מדינת ישראל.
אנו גאים על כך שירושלים נתקדשה גם בעיני בעלי דתות אחרות, וברצון ובנפש חפצה נבטיח כל הסידורים וההקלות הדרושים, שכל בעלי הדתות האחרות יספקו צורכיהם הדתיים בירושלים.
אולם, אין אנו מעלים על דעתנו שארגון האו"ם ינסה לעקור את ירושלים ממדינת ישראל או לפגוע בריבונותה של ירושלים – כבירת הנצח של ישראל.
מקור: נאום הכרזה על ירושלים כבירת ישראל, י"ד בכסלו תש"י (1950) · זכויות היוצרים שייכות לבעלי הזכויות המקוריים · מוצג לצורכי לימוד בלבד בהתאם לשימוש הוגן
ציר הזמן ההיסטורי
תקופת המקרא
תקופת בית שני
תקופת חז"ל
תקופת הפרשנים
תקופת הקבלה
חסידות ומוסר
תחייה וציונות
התקופה הישראלית
1948 – היום

