תנ"ךתרבות יהודית-ישראליתכיתות ז׳–י״ב⏱ 1 דקות קריאה
גנבים חכמים ועדכניים במיוחד
יהודית רותם
אתר 929 על ספר שמות פרק כ': https://www.929.org.il/page/70/post/1944 · 2016
סופרת ועורכת ישראלית, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, המוכרת בזכות ספריה העוסקים בעולם החרדי ובתהליך היציאה בשאלה בהשראת סיפור חייה האישי.
מקור התמונה: ויקיפדיה · רישיון: CC BY-SA 4.0
מישהו גנב לנו את הילדים. ומי שלא ראה אותם מרותקים אל האייפון והאייפד, מסמסים באצבעות דקיקות מיומנות או מתמכרים למשחקי מחשב לא ראה גנֵבת נפשות מימיו.
כה פשוט ותמציתי הוא הדיבר השמיני, "לא תגנוב". שתי מילים, ומה אפשר להוסיף עליהן? הצצה קלה ברש"י מגלה כי "בדיני נפשות הכתוב מדבר." רבי אברהם אבן עזרא מרחיב ואומר "וזאת המילה [גנֵבה], גם היא כוללת מי שיגנוב לב אחר, כמו שעשה אבשלום." ואילו רבי עובדיה ספורנו טוען ש"בכלל גניבה – גניבת נפשות וגניבת ממון וגניבת דעת הבריות, אף על פי שעיקר [הדיבר] באזהרה על גניבת נפשות".
ושאלתי את עצמי, ולא בפעם הראשונה, מהיכן הסתנן השורש גנ"ב ללב השפה היומיומית... ותהיתי אם יש להן קשר לאביזרים הטכנולוגיים, שגונבים לנו את הזמן ואת הדעת ואת הנפש, ועולה באוזניי זעקתם של הורים המתחננים לילדיהם להניח לרגע את מכשיר הטלפון ולהישיר אליהם מבט.
מישהו גנב לנו את הילדים. ומי שלא ראה אותם מרותקים אל האייפון והאייפד, מסמסים באצבעות דקיקות מיומנות או מתמכרים למשחקי מחשב לא ראה גנֵבת נפשות מימיו.
מקור: אתר 929 על ספר שמות פרק כ': https://www.929.org.il/page/70/post/1944 (2016) · זכויות היוצרים שייכות לבעלי הזכויות המקוריים · מוצג לצורכי לימוד בלבד בהתאם לשימוש הוגן
ציר הזמן ההיסטורי
תקופת המקרא
תקופת בית שני
תקופת חז"ל
תקופת הפרשנים
תקופת הקבלה
חסידות ומוסר
תחייה וציונות
התקופה הישראלית
1948 – היום