תנ"ךאזרחותכיתות ט׳–י״ב⏱ 1 דקות קריאה
עשרת הדיברות – חוקה אוניברסלית
אליקים רובינשטיין
עשרת הדיברות: "לא תענה ברעך עד שקר" · 2002
משפטן ישראלי, שופט בית המשפט העליון לשעבר ומשנה לנשיא בית המשפט העליון.
מקור התמונה: ויקיפדיה · רישיון: CC BY-SA 4.0
מקומם של עשרת הדיברות בתולדות התרבות היהודית והאנושית הוא נצחי. הם הפכו בתודעה ובלשון, לא רק בעברית ולא רק בתרבות היהודית, סמל אוניברסלי לחוק חרות בלוחות, חרות באבן. רבים מאתנו, בדברם בנושא מסוים, עובדתי או משפטי הניתן לשינוי לשיטתם, אומרים "אין אלה עשרת הדברות"; קרי הם נתפסים, אם נרצה, כבלתי ניתנים לערעור. ועוד, יש שיראו בהם מעין חוקה – מיצוי האתוס היהודי, עיקרי האמונה, המידות והאידאל החינוכי – שממנה משתלשלים החוקים הפרטניים. יש לעשרת הדיברות קסם "חוקתי" הנובע מהיותם טכסט מתוחם, בעל מסרים חדים בקיצורם ובבהירותם, וכן מן המעמד המיוחד ועז הרושם של קבלתם בסיני, ומן השילוב בין הלאומי, האוניברסלי והאינדיבידואלי.
מקור: עשרת הדיברות: "לא תענה ברעך עד שקר" (2002) · זכויות היוצרים שייכות לבעלי הזכויות המקוריים · מוצג לצורכי לימוד בלבד בהתאם לשימוש הוגן
ציר הזמן ההיסטורי
תקופת המקרא
תקופת בית שני
תקופת חז"ל
תקופת הפרשנים
תקופת הקבלה
חסידות ומוסר
תחייה וציונות
התקופה הישראלית
1948 – היום