משפטיזציה והלכיזציה – שני תהליכים מסוכנים

החברה הישראלית עוברת כיום שני תהליכים מקבילים, ששניהם אינם רצויים בעיניי. מצד אחד, החברה בכללה עוברת תהליך של 'משפטיזציה' – לא עוד ערכים עומדים במרכז התודעה, לא עוד מוסר ותרבות, אלא החוק הפורמלי. כל ויכוח ערכי ציבורי מוכרע בבג"ץ. במקביל לכך, החברה הדתית עוברת תהליך מואץ של 'הלכיזציה' – אם בעבר למדנו כי התורה כוללת הלכה ואגדה, מחשבת ומדרש, היום נדמה כאילו ישנה משוואה תורה=הלכה, ולא עוד אלא הלכה פסוקה. הנה כי כן, כל עוד התרבות הישראלית כללה ספרות, תרבות, מוסר ומשפט, וכל עוד התרבות הדתית כללה הלכה, הגות, אגדה ומדרש – נפתחו ביניהן פתחים רבים והתנהל ביניהן גם שיח רך. אך נוכח שני תהליכים מקבילים אלה, אין אלא 'שחור' או 'לבן'; אסור או מותר; טמא או טהור, ולפיכך סכין מתחדדת בסכין, חברה מתנגשת בחברה. אני מבקש אפוא למצוא בדברי הרמב"ן אמירה חזקה נגד המשפטיזציה של החברה הישראלית ונגד ההלכיזציה של החברה הדתית. שימרו הלכה ושימרו חוק, אך אל נא תראו בהם גילום מלא של היהדות ומיצוי שלם של האנושיות.

ציר הזמן ההיסטורי

1948 – היום