זכות מוסרית על ארץ ישראל

אגיד לך, ידידי, בגילוי לב, לפרקים אני מרגיש בושה בפני מולדתנו, ובמיוחד גדולה הבושה מפני שלא רבים מרגישים אותה. בכל מקום עובדים אצלנו אחרים ולא אנחנו בעצמנו. כמעט כל מה שנעשה פה ונוצר - ידי אחרים עשוהו. ועכשיו? גם עכשיו העבודה היותר קשה הם עושים, ואנחנו, כלומר גם אלה שבאו עם כוחות חדשים ובשאיפה רעננה, כאילו נכונים למלא כל עבודה, ובלבד לעבוד על אדמת המולדת, על פי הרוב לעת עתה גם אנו עובדים... יותר אין צורך לומר, די מה שאמרנו: גם אנו עובדים... והלוואי שירבו גם עובדים שכאלה! והשאלה מבצבצת מאליה: במה נשיג אנו, כלומר העם העברי, זכות מוסרית לאומית על א"י התרבותית אם לא נעבוד בעצמנו? האומנם בכסף?

ציר הזמן ההיסטורי

1880 – 1948