דלג לתוכן הראשי
המקראה
אזרחותמחשבת ישראלכיתות ט׳–י״ב1 דקות קריאה

אדם – כל אדם – הוא עולם ומלאו

מישאל חשין
מישאל חשין
בג"ץ עמי פופר, פס"ד 91/1742, 1991 · 1991

שופט בית המשפט העליון (1931–2006), משנה לנשיא בית המשפט העליון, ידוע בכתיבתו הספרותית הייחודית ובהובלת פסיקות מרכזיות בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והחוקתי.

מקור התמונה: ויקיפדיה · רישיון: CC BY-SA 4.0

אדם - כל אדם - הוא עולם לעצמו. אדם - כל אדם - הוא אחד, יחיד ומיוחד. ואין אדם כאדם. מי שהיה לא עוד יהיה ומי שהלך לא ישוב. וכבר לימדנו הרמב"ם על ייחודו של האדם (ספר שופטים, הילכות סנהדרין, יב, ג): "נברא אדם יחידי בעולם, ללמד: שכל המאבד נפש אחת מן העולם - מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת בעולם - מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא". הרי כל-באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים ואין פני כל-אחד מהם דומין לפני חברו. לפיכך כל-אחד ואחד יכול לומר: בשבילי נברא העולם.

מקור: בג"ץ עמי פופר, פס"ד 91/1742, 1991 (1991) · זכויות היוצרים שייכות לבעלי הזכויות המקוריים · מוצג לצורכי לימוד בלבד בהתאם לשימוש הוגן

ציר הזמן ההיסטורי
תקופת המקרא
תקופת בית שני
תקופת חז"ל
תקופת הפרשנים
תקופת הקבלה
חסידות ומוסר
תחייה וציונות
התקופה הישראלית
1948 – היום
#ערך האדם#ייחוד האדם#שוויון#משפט#זכויות האדם
← חזרה

טקסטים נוספים בנושא

עשרת הדיברות – חוקה אוניברסלית
אליקים רובינשטיין
משפטיזציה והלכיזציה – שני תהליכים מסוכנים
אביעזר רביצקי
למלאות חסרון העולם
ר' נחמן מברסלב